להמס את הגבולות שלי
יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְהָמֵס, שֶׁיִּמַּסּוּ מִמֶּנִּי, יְנַמְּסוּ וְיֵעָלְמוּ: פִּקְפּוּק עַצְמִי, דַּאֲגָנוּת, פַּחַד קָהָל, בִּקָּרְתִּיּוּת וְשִׁפּוּטִיּוֹת. פָּשׁוּט מְדַמְיֶנֶת אֶת הַגְּבוּלוֹת שֶׁאֲנִי שְׁמָהּ לְעַצְמִי נְמַסִּים. זֶה דִּמּוּי שֶׁקַּל לִי לִרְאוֹת וּלְהִתְחַבֵּר אֵלָיו. בִּמְקוֹם לְשַׁנּוֹת, לִזְרֹק, לַהֲרֹס, לְהַחֲלִיף, לְהַשְׁלִיךְ – פָּשׁוּט לְהָמֵס.ז ֶה טִבְעִי וְזֶה נֶעֱלַם. מִתְחַבְּרוֹת?