Galyah Natan Epstein 
11.5.21 שעה 20:30 אני יוצאת לשעה של "ניה" בגינה הציבורית שליד הבית. אני לא לוקחת איתי טלפון – בשביל מה אני צריכה? מרחוק באזור בתי הכנסת בשכונה מכניסים ספר תורה והרחוב עמוס באנשים ובמוסיקה רועשת ואנחנו מתקשות לשמוע את המוסיקה שלנו, אז נעות לקול המוסיקה שלהם. בבת אחת מסתיים הארוע ואנחנו מתחילות לנוע לקול המוסיקה … Read more
אני שואבת השראה מהמון דברים: מספרים שאני קוראת, בין אם זה פרוזה, ביוגרפיה, תחום מקצועי או אחר; משירים ומוסיקה שאני שומעת, משיחות עם אנשים, מאנשים אני עוקבת אחריהם ברשתות החברתיות, מפודקאסטים וניוזלטרים, מהטבע. השראה לא חסרה, השאלה מה אני עושה עם ההשראה הזו: מעבדת אותה לחיי, אורגת אותה ומשלבת אותה בפעילות שלי, במחשבות שלי, או … Read more
לפעמים אנחנו מרגישים תקיעות, ואנחנו לא מבינים למה. אנחנו פועלים באותה הדרך שפעלנו בה, אבל התוצאות אינן אותן התוצאות. בדרך כלל זה מצביע על כך, שהגענו לרף חדש, ומה שעשינו בעבר כבר לא מתאים עבורנו. אנחנו צריכים למצוא נתיב שיהיה בהלימה להתפתחות שלנו ואל המקום בו אנו נמצאים עכשיו. אנחנו אף פעם לא עומדים במקום, … Read more
אנחנו מיומנים מאוד בלהשוות את עצמנו לאחרים. אלופים ממש! מגיל צעיר זה מה שאנחנו לומדים בכל מסגרת בה אנו נמצאים. חבל. בזבוז של אנרגיה. אם היינו משקיעים אותה האנרגיה בלהעריך את עצמנו, את ההתקדמות שלנו, את היכולות שלנו, את הייחודיות שבנו, היינו עסוקים יותר בלזרוח מאשר בסטרס, היינו שמחים יותר מאשר נוטים לעצבות ולדיכאון, היינו … Read more
"לעולם לא נוכל לברוח באמת מכבלי עברנו המשפחתי, ולא משנה כמה רחוק ניסע. ושלד של בית יכול לשאת בעצמותיו את הלשד של מה שהיה לפנים." ["הנערה בציור", כריסטינה בייקר קליין] אנחנו נושאים בתוכנו את הבית בו גדלנו, וזה לא רק ארבעה קירות, זה ערכים, מחשבות, התנהגות. יש דברים שהבטחנו לעצמנו שנעשה אחרת – וכך אנו … Read more
"אם אחד מאיתנוהולך מעמנומשהו מת בנוומשהו, נשאר איתו" [מילים: מוטי המר] ביום השואה הלכו מעימנו שישה מיליון מאיתנו, ועוד מיליונים רבים בכל העולם. משהו מת בנו, אז. והזיכרון חי בנו כל יום כל שעה. זה תמיד יום שאני שומעת את הזעקות והבכי של אמא אדמה על כל מי שנרצח, נשרף, נרדף וקבור בה לעד. כולנו … Read more
מכירים את זה שאומרים שבעין הסערה יש שקט? ליבת הדברים, מקור המהות, הוא המקום הטהור שלנו. שם נמצאות התשובות. המסע שלנו, בחלקו, הוא להתקרב לשם. להיות נוכחים. להתחבר לליבה, למהות. אנחנו לא יכולים להתקרב אליה או לעבוד איתה, כשיש רעשי רקע, כשאנחנו חסרי סבלנות, כשאנחנו אוחזים בשליטה. ,תפנו מקום לשקט, להרהור, להקשבה ולחיבור לליבת הדברים, … Read more
לא הכל אני רואה; לא הכל אני יודעת; לא הכל אני מבינה; יש אתגרים שמייאשים אותי; ויש כאלה שמפתיעים אותי לטובה. ועם זאת,ככה זה כאן. בלתי צפוי, לא ברור, קשת אינסופית של רגשות, מורכבויות, פחדים, תהיות ולא מעט הפתעות מגוונות. יש טעויות, ויש בחירות. יש ניסיונות, יש מהמורות, ויש הגשמה. ואני בחרתי להגיע לכאן, עם … Read more
למה את מוכנה להוריד את הירח ואת הכוכבים בשביל הילדים שלך, אבל לא עבור עצמך? למה את משקיעה עד אינסוף את עצמך בעבודה או בעסק, אבל לא תשימי את עצמך ראשונה? למה אנחנו אחרונות? למה ה-well being שלנו הוא מובן מאליו, ופחות דורש התייחסות או תיחזוק? ואנחנו מסכימות לסחוב רגל, כאב גב, מיגרנה, או חולשה … Read more
אנחנו בהחלט יכולות ויודעות לתפקד גם בלי איזון; גם בלחץ; גם בעומס משימות החיים-העבודה-העסק-הילדים-הזוגיות-ההורות. ככה זה, אנחנו רגילות להחזיק המון כדורים באוויר, בלי אוויר לנשימה, ואנחנו מסוגלות לעשות את זה לאורך זמן. לפעמים אנחנו מתעייפות ואז נופלות למשכב, שפעת קלה או קשה, גב תפוס, מיגרנות; לפעמים אנחנו מתפקדות עם הכאבים והחולשה כי אין ברירה, וכשאנחנו … Read more
