רובין שארמה אומר שקריאת ספר שכתב אדם שאנחנו מכבדים מאפשרת לגאונות שבו לגעת בנו. זה הוביל אותי להתחיל לקרוא ביוגרפיות של אנשים, בין שלל הספרים שאני קוראת. וכך הגעתי לקרוא, בין היתר, את הביוגרפיה של סטיב ג'ובס, שכתב וולטר איזקסון – הכי קרוב שאפשר להגיע לגאונות שלו. הספר עב כרס אך מרתק, כאישיותו רבת הפנים של ג'ובס עצמו.
ג'ובס היה איש חזון. אדם שחושב אחרת מכולם, פועל אחרת מכולם, וסוחף את העולם אחריו. מאתגר את הידוע והמוכר ללא הרף. התפעלתי מהאמונה העצומה שלו במה שיש לו להגיד ולעשות בעולם. גם כשאין בו תמיכה. התפעלתי גם מאיך שהוא הרים את עצמו ובנה את עצמו מחדש לאחר שסולק מאפל. ואחר כך חזר ובגדול!
וכהשראה לעצמי – הערצתי את היכולת שלו לומר מה שהוא חושב. נקודה. פעמים רבות עשה זאת מבלי להתחשב ברגשות או במצבו של הצד האחר. אבל האפשרות הזו לומר את דעתך, מבלי מורא ולעמוד מאחוריה, גם אם היא משתנה, מעוררת הערצה בעיניי.
הייתי שמחה מאוד אם הגאונות שלו היתה נצמדת אליי חזק.
