בטריה ריקה

אני הולכת לגלות לכן סוד:

מה יותר חשוב מלנהל את עצמנו, את הזמן, את המטלות שלנו?

כי חשוב זה לנהל את ה א נ ר ג י ה שלנו.

אנרגיה חשוב לנהל ממש כמו חשבון בנק:

כשחסר לנו אנרגיה ואנחנו חלשות – חשוב שנטעין את עצמנו;

כשאנחנו עצבניות ויש לנו אנרגיה שתקועה בגוף – חשוב שנשחרר.

כדי שנהיה באיזון.

כשהבטריה בטלפון שלנו יורדת ל-50% אנחנו נלחצות וממהרות להטעין אותה.

ואת עצמנו?

ממש לא.

להיפך, אנחנו נלחצות להספיק יותר, כי אנחנו יודעות שאנחנו חלשות.

אנחנו לרגע לא חושבות להטעין עת עצמנו, עכשיו ומיד,

כי יש לנו רק 50%

כשאנחנו רואות בטלפון 7% אנחנו בהיסטריה, ממש!

חייבות להטעין.

מיד.

לחץ!!

אין לי בטריה.

אבל כשאנחנו על 7%,

כמה מהר אנחנו רצות להטעין את עצמנו?

מפסיקות הכל ואומרות – עכשיו הטענה, עד 100%.

אף אחד לא יגיד לנו לעצור ולהטעין את הבטריה,

אף אחד לא מנהל אותנו,

רק אנחנו יכולות לנהל את האנרגיה שלנו.

איך אפשר לחיות על 7%?

ולמה בכלל?

חבל, לא?