כשמיציתי את חיי כעורכת דין אבל לא ידעתי מה אני רוצה לעשות, התחלתי במסע של 5 שנים עד שהגעתי להיות האדם שאני היום.
החלק הכי קשה בתקופה הזו היה החוסר ודאות. להסכים לעשות, להתקדם, ללמוד מבלי לדעת לאן זה יוביל אותי. אבל לסמוך על עצמי, על התהליך, על היקום – שזה יקרה ושזה יהיה לטובה!
לפני שנה וקצת כאשר פתחתי את העסק החדש שלי שכלל טרנספורמציה של 360 מעלות וכניסה לעולם חדש ואחר, מהרבה מובנים, ההסתגלות היתה לא פשוטה: הלמידה האיטית, ההתנסות, התהיה, הפקפוק העצמי
ו ה פ ח ד י ם!
אבל המשכתי קדימה. לא עצרתי.
גם אם זה היה רק צעד קטנטן אחד, אבל כל יום התקדמתי.
כשהגיעה הקורונה, הרגשתי מחוסנת מפניה. כבר הייתי מוכנה.
מטפלת מרחוק.
רגילה לחיי חוסר ודאות מזה כמה שנים.
הסתגלתי.
ודרך אגב, הפקפוק העצמי, התהיות והפחדים – עדיין קיימים, אבל אני יכולה להם. אני מקשיבה להם, מודה, משחררת ואז פועלת.
כל יום קצת. אחרי שנה – זה מתאסף להמון!
גאה בהסתגלות שלי!