יש לי מתודה של טיפול, מוסדרת, שאני מאבחנת ומטפלת לפיה.
כאשר הייתי באתונה – הספרים וכל החומר לא היו איתי – ועם זאת, עלה צורך נקודתי לעיתים לטפל באנשים. ופשוט זרמתי עם מה שעלה ומה שהגיע, וסמכתי על עצמי שאעשה כמיטב יכולתי מבלי להיקשר לתוצאה – "מקסימום זה יצליח" – זה מה שאמרתי לעצמי.
וכך קרה שלמרים היה כאב ראש חזק במסגרת הסדנא והצעתי לסייע לה. זה היה טיפול קצר וממוקד, ומסתבר שיעיל מאוד. השתמשתי בכלים מעולם הריפוי האנרגטי. למזלי מרים סמכה עליי מאוד והתמסרה לטיפול. וזה מה שהיא כתבה לי לאחריו:
גם אני למדתי מזה: שלטיפול פרונטלי [בניגוד לטיפול מרחוק שאני לרוב עושה] יש את הקסם שלו; שהריפוי יכול להיות ספונטני ומיידי; קצר וממוקד ועדיין יעיל מאוד.
מודה מקרה לב למרים על האמון ועל ההתמסרות למגע.