פרשנות

לפעמים לא צריך לתת פרשנות או תרגום.

אפשר פשוט לתת למילים להיות,

לרטוט,

להקשיב לתדר.

כשיורד גשם – אנחנו מכירים את הצליל, את התחושה, את הריח, המראה והטעם;

אנחנו אוהבים או לא אוהבים את הריח הזה או את הגשם – זה אינדיבידואלי,

אבל אנחנו ממש לא זקוקים לפרשנות לביטוי "ריח של גשם".

זה כמו שם קוד אוניברסלי שכולנו מכירים ומגיבים אליו.

כך גם כל ארוע בחיים – לא חייבים להגיב מיד, להבין מיד,

אפשר רגע להתבונן, לנשום, להביט מהצד על הסיטואציה,

בלי להביע דעה,

ואז פשוט להיות.