אנחנו מנותקים מעצמנו. הלחץ מנהל אותנו. המשמעות שהלחץ מנהל אותנו היא שאנחנו מאפשרים לגורם חיצוני את הכוח לנהל ולשלוט בחיינו. אבל השאיפה שלנו היא להישאר מחוברים לעצמנו, למרות תחושת הפחד.
לחץ הוא רטט בתדר מסוים שמקיף אותנו במצבים בהם אנחנו פחות סומכים על עצמנו, או לא מאמינים בעצמנו. אז נכנס הספק ויחד איתו הלחץ מ"מה יהיה?" וחשש, ופקפוק עצמי.
איך לוקחים חזרה את המושכות במצב הנתון או בחיינו, למרות ההפרעה החזקה של הלחץ?
קודם כל לעצור ולנשום עמוק. להתחבר חזרה אל עצמנו.
וכאן אני יכולה לכוון לבקשת עזרה מהיקום, שם קיימת התודעה של מה שאני זקוקה לו עכשיו, מבלי לתת את כוח ההחלטה והפעולה לאחרים. אני יכולה להתייעץ עם אחרים, לשמוע דעות, אבל להשאיר את ההחלטה ואת בחירת דרך הפעולה בידיי. אנחנו בהחלט יכולים לבחור איך להתמודד עם הלחץ, כלומר להשתמש במודעות שלנו למצב הזה ולעשות מספר דברים:
לשבת במקום שקט ולנשום כמה נשימות עמוקות, שיחברו אותנו לעצמנו.
לזמן ישויות בתדר אנרגטי גבוה. הן יכולות להיות ספציפיות: סבא, סבתא, בודהה, אלוהים, אנרגיית מקור; וזו גם יכולה להיות בקשה כללית, לבקש ישויות בתדר אנרגטי גבוה. לזכור שהאנרגיה הינה אינסופית. כל עזרה לנו אינה באה "על חשבון" מישהו אחר.
ולבקש מהישויות שזימנו עזרה ספציפית ומסוימת, כדי לקבל תובנות ולצאת מהמצב התקוע וחסר האמונה בעצמנו.
לאחר שביקשנו – לשחרר, לא להפריע לישויות לעשות את העבדה שלהן, ולהקשיב למסרים שיגיעו.
והכי חשוב – לאפשר לעצמנו לקבל את העזרה ואת המסרים ללא מחויבות כלשהי, אחרת לא נעריך את המתנה שנקבל מהמלאכים השומרים עלינו.
ואז אנחנו מתחברים פנימה אל מי שאנחנו, משחררים שליטה, ומרפאים את עצמנו.
בכל פעם קצת יותר.
