חשבתם על זה?
אתם תוהים לגבי זה לפעמים? יש אנשים שטיפול עם מטפל מסוים עושה להם פלאים ולאחרים ממש לא, גם אם הם פנו עקב אותה הבעיה.
אני תוהה על זה הרבה.
אני חושבת שהדרך שלי להסביר את זה היא כזו:
כאשר אני מטפלת, זה כמו שאני משקה עם צינור מים:
יש אנשים שפותחים את הפה ושותים מיד;
יש אחרים שבורחים כדי שלא יתרטבו.
אני לא יכולה להכריח אנשים לשתות, ואני לא יודעת למה הם בוחרים לא להתרטב – כמו שסטיב ג'ובס אמר, את הנקודות אפשר לחבר רק בדיעבד,
ולכן ברגע האמת – אם אנחנו לא רואים שינוי, אנחנו בטוחים שזה "לא עובד".
אבל מהנסיון שלי עם טיפול אנרגטי – זה טיפול שמהדהד – לעיתים התוצאה אינה נראית או מורגשת באופן מיידי, אבל היא מתפשטת במרחב, לאורך תקופה.
לפעמים התוצאה היא אחרת ממה שרצינו.
זה מסוג הדברים שאנחנו מבינים רק בדיעבד.
ככה זה.
עבודה אנרגטית תמיד נעשית בטיפול ומחוצה לו, גם אם אנחנו
לא רואים;
לא שומעים;
לא מבינים; או
לא מרגישים.
זה לא שהטיפול לא עובד – זו המוכנות שלנו להיפתח ולשחרר אינה שלמה עדיין.
זו ההתקרבות שלנו פנימה אל עצמנו, וההקשבה פנימה שמאתגרות אותנו יותר ממה שציפינו.
והעובדה שאנחנו לא באמת רואים את התמונה השלמה.
השאלה – האם אנחנו מוכנים להתמסר ללא נודע?
