להמס את הגבולות שלי

יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְהָמֵס,

שֶׁיִּמַּסּוּ מִמֶּנִּי,

יְנַמְּסוּ וְיֵעָלְמוּ:

פִּקְפּוּק עַצְמִי,

דַּאֲגָנוּת,

פַּחַד קָהָל,

בִּקָּרְתִּיּוּת וְשִׁפּוּטִיּוֹת.

פָּשׁוּט מְדַמְיֶנֶת אֶת הַגְּבוּלוֹת שֶׁאֲנִי שְׁמָהּ לְעַצְמִי נְמַסִּים.

זֶה דִּמּוּי שֶׁקַּל לִי לִרְאוֹת וּלְהִתְחַבֵּר אֵלָיו.

בִּמְקוֹם לְשַׁנּוֹת, לִזְרֹק, לַהֲרֹס, לְהַחֲלִיף, לְהַשְׁלִיךְ – פָּשׁוּט לְהָמֵס.ז

ֶה טִבְעִי וְזֶה נֶעֱלַם.

מִתְחַבְּרוֹת?