כל מה שאינו אסור – הוא מותר.
בהכרח.
על ההנחה הזו בנוי הדין בישראל.
מה אנחנו מאפשרות לעצמנו?
כמה רחוק אנחנו מוכנות ללכת?
אם הכל אפשרי – למה אננו מצמצמות את האפשרויות שלנו ופועלות ממקום של צמצום, ומה יגידו?
לרוב זה האוטומט שלנו, ואנחנו אפילו לא שמות לב.
אנחנו נוטות ללכת על בטוח, להיזהר, להישמר.
ככה המוח שלנו מחווט – לחפש סכנה תמידית ולשמור עלינו.
לפעול אחרת ממקום של אפשרות, או העזה, או רצון לשינוי,לוקח אותנו לפעמים – למסע.
זה לקח ולוקח אותי עדיין ותמיד למסע של מה עוד אפשרי עבורי?
איזה כוחות, אפשרויות ויכולות יש לי שעדיין לא גיליתי וטרם השתמשתי.
פעמים רבות אני משתפת כאן בתובנות שלי ובהרהורים מהמסע שלי, כנקודות למחשבה, או השראה.
כל מה שאינו אסור – מותר,
ועדיין אנחנו מתנהלות מתוך רצון לקבל אישור לפעול אחרת,
שמישהו יגיד לנו, ינחה אותנו.
הכל מותר ואפשרי – מה עכשיו תהיי?
נקודה להתבוננות ולמחשבה.