להבנתי, זה המעבר משיפוטיות לאכפתיות;
מבידוד לחיבור;
ומשוני והעדר חיבה – להבנה.
אנרגטית, זהו תדר גבוה.
היכולת לראות את האחר ולהושיט לו יד.
וכשזו חמלה עצמית – אז היא מפוררת כאבים וממוססת חסמים.
בואו נבחר לשלוח גלים של חמלה. כל יום.
לעצמנו.
לאנשים אחרים.
לבעלי החיים ולטבע בכללותו.
צעד קטן שכזה, מדי יום יחולל אדוות גדולות ותמורות רבות בחיינו.
בודאות.
כשלעצמי, אני מכוונת את עצמי להיות בהוויה כזו.
בעיקר מתאמנת על חמלה עצמית – שם אני חוטאת הכי הרבה,
אבל גם מזהה את זה מהר, ומתקנת.
הכוונה היא החשובה.
