החיוך הפנימי הזה…
כשמשהו בלתי צפוי ומשמח קורה,
כשפלא מתרחש,
כשאהבה נוכחת במלואה,
כשהכרת תודה שוטפת אותנו,
התלהבות פועמת בנו –
ויש לנו חיוך פנימי, יציב, שאי אפשר למחוק אותו.
אני מקודדת לי רגעים כאלה,
כדי שתמיד ובכל מצב אוכל להיזכר ולעורר אותו.
להשתמש באנרגיה הטובה שלו.
ברגעים בהם אני מרגישה אבודה לעצמי
ופחות נוכחת.
אני מעוררת את החיוך הפנימי – ופועלת משם.
ואתן?
