לכל צופן יש מפתח שפותר אותו. יש קוד לפיצוח.
ברגע שיש לנו את המפתח – נפתרת החידה, נעלמת הבעיה.
הכל ברור!
מה הבעיה?
שלכל אחת מאיתנו יש מפתח אחר, ואנחנו מנסות להבין אחרות.ים באמצעות המפתח שלנו – ואנחנו לא מבינות "למה זה לא עובד??"
לכל אחת מאיתנו החידה שבה, המפתח שלה, ואנחנו יכולות לפתור את החידה שבה רק באמצעות הקוד שלה.
לא באמצעות הקוד שלנו.
כשאנחנו מפרשות מה בעצם א.נשים אחרים אמרו, למה באמת הם התכוונו, מה בעצם הם רצו לומר – אנחנו משתמשות במפתחות שלנו כדי לפתור חידה של מישהי אחרת. לכן לרוב אנחנו פשוט טועות. לא מבינות.
קצר בתקשורת.
כשאנחנו באמת מקשיבות למישהי אחרת, שומעות מה היא אומרת לנו, אנחנו לרוב מקבלות את המפתח לצופן.
אנחנו מבינות מיד.
אנחנו משתמשות באותו המפתח.
האתגר הוא תמיד למצוא את המפתח לצופן שאנחנו.
איך אתן עם הקשבה אקטיבית?
