אני רוצה לתת לכן ולכם את נקודת המבט שלי על אינטואיציה, כפי שאני מבינה אותה היום. יכול להיות שבעתיד אדייק יותר או אחדד יותר את ההגדרה הזו – אבל כרגע, כך אני מבינה את הנושא:
אינטואיציה בעיניי זה סוג של תהליך של קבלה ותרגום של מסרים אנרגטיים.
אנחנו מקבלים את האנרגיה ומתרגמים אותה למידע שקל לנו להבין.
אני קוראת לזה מסרים אנרגטיים, כי אנחנו מקבלות ומקבלים מידע בצורות שונות: סמלים, צבעים, קולות, הרגשה או ידיעה חזקה, תחושת בטן או תחושה פיזית כלשהי. יש כאלה שרואים צורות או אותיות, יש כאלה השומעים קולות או מקבלים סימנים. לא משנה הדרך בה אנו מקבלים את המסרים האנרגטיים הללו, אנחנו מיד מבצעות פרשנות ותרגום שלהם לשפה שלנו כאן.
ממש כמו שהעין שלנו מסדרת לנו את הצבעים בצורה מוכרת
כמו שתדרי קול נקלטים בעור התוף שלנו ואנחנו מפרשים אותם לכדי מילים ושפה שאנחנו יכולות להבין,
כך גם עם המסרים האנרגטיים האלה – אנחנו מיד מפרשים את התדרים האלה לשפה שנוכל להבין ולהתחבר אליהם.
מאיפה אנחנו מקבלים את המסרים האנרגטיים האלה?
מהמדריכים הרוחניים שלנו. הם מתקשרים איתנו באמצעות אנרגיה.
למי אני קוראת מדריכים רוחניים? שני סוגים:
יכולים להגיע מתוכנו – האני הגבוה שלנו, הנשמה
או ישויות אור שאינן בגוף פיזי שתומכות בנו – כמו אנשים שנפטרו ויקרים לנו, ישויות אור למיניהן, מלאכים, אלוהים, אנרגיית מקור, יקום.
כדי לקבל יותר מידע אנחנו פשוט צריכים לאפשר לאינטואיציה להגיע.
לטעמי לא צריך להתחבר אליה, היא זמינה תמיד, כי אנחנו מחוברים תמיד למדריכים שלנו, זה עניין של לאפשר לה להגיע ולא להתנגד לה. ולהקשיב.
האינטואיציה יכולה להגיע אלינו בצורת מסר כלשהו:
- היא יכולה לדבר אלינו באמצעות שיר ברדיו, משפט שמישהו אמר, קטע שקראנו, מפגש עם אדם בן היינו צריכים לקבל מסר מסוים – ויכול להיות שלא ניפגש עם האדם הזה שוב – אבל קיבלנו את מה שהיינו אמורים לקבל ממנו.
- והיא גם יכולה להגיע אלינו כרעיון, השראה, הברקה, פריצת דרך כלשהי בהבנה משהו חיצוני -מחוץ למודעות שלנו. וזה מרגיש ככה כי האינטואיציה לא חיה איתנו במימד השלישי ובעולם הפחדים והבעיות והאגו – יש לה נקודת מבט גבוהה יותר שהינה תמיד לטובתנו הרוחנית העליונה, מהמימד החמישי ומעבר אליו.
הבעיה היא שפעמים רבות אנחנו בעצמנו חוסמים את האינטואיציה, את ערוץ התקשורת שלנו עם המדריכים שלנו. מכל מיני סיבות:
- קודם כל הסחות דעת ורעש חיצוני מפריע לנו לשמוע כי תשומת הלב שלנו יוצאת החוצה. כדי לשמוע את האינטואיציה או הדרכות המדריכים יש להקשיב פנימה. זו הדרכה שקטה שלוחשת ובודאי לא צועקת כמו הגירויים בעולם החיצוני.
- פצע היצירתיות – תחושת אשמה המגיעה מהמחשבה שאנחנו לא עושות מספיק שגורמת לנו להיות עסוקות בטירוף ובחוסר יכולת לעצור ולקבל.
- בעבר הרחוק וברבות מן הדתות, רק אנשי דת יכולים לתקשר עם האלוהי והנשגב, ואילו אנחנו בעצמנו ממש לא יכולים. זה מה שלימדו אותנו ואני מאמינים בכך. שזו יכולת של יחידי סגולה, או אנשים שנולדו עם זה.
- יש לנו פעמים רבות חשש מהמקום של דחיה וחוסר נעימות, "להיתפס מוזרים" כאשר אנחנו מאפשרות למידע להגיע אלינו, להיות שונים ולמשוך אלינו תשומת לב.
- פצע הכוח – פחד ממה שישתנה ברגע שאנחנו נכנסות לעל מודע והצורך שלנו לראות תוצאות.
מה אפשר לעשות?
כשאנחנו שואלות שאלות או מבקשות עזרה – זו הדרך שלנו לתקשר עם המדריכים שלנו ולהקשיב לאינטואיציה. פשוט לדבר איתה, לדעת שאנחנו לא לבד ויש עם מי לנהל דיאלוג ולקבל מסרים, תשובות והכוונה. ליצור ביחד עם האינטואיציה שלנו זו יצירה עוצמתית ומדויקת, ולשם כדאי לכוון את העשיה שלנו.
מה יאפשר לי להשפיע בצורה רחבה יותר?
מה יעזור לי להתקדם מהר יותר בעסק שלי?
התשובה תגיע בזמנה, היא יכולה להגיע מיד או לאחר מספר שעות ימים או שבועות – ותגיע בצורת שיר ברדיו, מסר בספר, שיחה עם אדם.
איך להתחיל לשים יותר לב לאינטואיציה?
דרך נהדרת להתחיל לשים לב לאינטואיציה, בין אם אתם חושבים שאינטואיציה "לא עובדת" אצלכם או שאתן רוצות לפתח אותה יותר, היא לשבת כמה דקות בשקט עם עצמכן, להתבונן על חייכם ולכתוב מתי קרו לכם דברים פלאיים, ניסים קטנים וגדולים, תחושות חזקות שהיו לכם, עשיתם משהו כי ידעתם שכך צריך בלי ממש להבין, סימנים או חזיונות שראיתם, חלומות נבואיים שהיו לכם.
ואז להתבונן ברגעים האלה ולבדוק – איפה הייתן? עם מי הייתן? מה בעצם איפשר לכם לקבל את המסרים האלה?
האם אנחנו חייבים להקשיב לאינטואיציה ולסמוך עליה? ממש לא. אנחנו לא חייבים שום דבר. זה תלוי בכם, אבל נראה לי שכדאי, כי זו נקודת מבט גבוהה, יודעת ומיטיבה ביחס אלינו.
למשל מישהי שאלה אם אני מקבלת אבחנה רפואית אבל האינטואיציה שלי לא מאמינה לה, אז אפשר ללכת ולקבל חוות דעת נוספת, לעשות בדיקות נוספות – זו גם דרך להקשיב לאינטואיציה. ללמוד את הנושא כדי לדעת מה עוד אפשרי.
איך מפתחים אינטואיציה?
מאפשרים.
זו יכולת קיימת ומולדת שנמצאת איתנו תמיד. השאלה אם אנחנו פתוחות אליה ומאפשרות לעצמנו להקשיב לה.
זו לחלוטין יכולת מולדת שלנו שייתכן וחסמנו, מהסיבות שציינתי קודם לכן, אבל אנחנו תמיד יכולות להקשיב לה יותר, להיפתח אליה יותר באמצעות תרגול ההקשבה והפתיחות. עניין של אימון ושל אמון.
מה הייתי רוצה שתיקחו מכאן?
- אינטואיציה זה תהליך של קבלת מסרים
- אלה הקולות השקטים והחיוביים שבעדנו שמעודדים אותנו לעשות מה ליבנו מבקש;
- שהם נוכחים תמיד;
- ואנחנו רק צריכים לאפשר להם להיות נוכחים יותר ולהיפתח אליהם יותר מבלי לחשוש;
- לאפשר לעצמנו מרחבי שקט או חוסר מעש כדי להאזין – טיול בטבע שהיה בים, מדיטציה, פרק זמן של בהיה. פשוט להיות נוכחים;
- זו יכולת שאפשר לשפר ככל שנתאמן יותר בלאפשר לה להגיע ולהיות, להיפתח אליה;
- ותמיד להאמין בעצמנו, ביכולות שלנו, בעוצמה שיש לנו, בתשוקה שלנו – זה רק יחזק אותנו פשוט להיות וליצור את מה שנועדנו אליו.
- ברגע שנהיה בתשומת לב לכך ולעצמנו נוכל להקשיב ולהרחיב את ההקשבה ואת הפתיחות שלנו לאינטואיציה, ואז היא "כאילו" תתרחב כמו מעצמה.
